הימנעות ממתן טיפול רפואי – למי, כיצד ובאילו סוגי טיפולים מדובר
הימנעות ממתן טיפול רפואי מתאפשר רק בחולה הנוטה למות בעל כשרות אשר הביע את רצונו בעל פה, בצוואה ו/או על ידי מיופה כוח כי הוא מעוניין בהימנעות ממתן טיפול רפואי אשר יאריך את חייו.
האם ניתן להימנע ממתן טיפול רפואי בחולים שאינם כשרים?
חולה הנוטה למות אשר לא כשיר וסובל סבל משמעותי, ונקבע לגביו כי הוא אינו מעוניין כי חייו יוארכו (בין אם בצוואה בחיים ובין אם ע"י מיופה כוח), הרופאים מחוייבים להימנע ממתן טיפול רפואי בו הקשור לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא, כולל בדיקות, החייאה, ניתוחים, חיבור למכשיר הנשמה, טיפולים כימותרפיים, הקרנות או דיאליזה בהתאם למה שהביע בצוואה בחיים ו/או ע"י מיופה כוח.
האם הרופאים חייבים להימנע גם מטיפול נלווה שאינו קשור לבעייתו הרפואית של החולה הנוטה למות?
טיפול נלווה הוא טיפול רפואי שניתן לחולה הנוטה למות שלא קשור לבעייה הרפואית אשר הובילה לכך שהוא חולה הנוטה למות. מדובר בטיפולים שגרתיים הנחוצים לטיפול בכמה מחלות בו זמניות או מחלות רקע וגם בטיפול מקל. יצויין כי גם מתן מזון ונוזלים מהווים טיפול נלווה גם אם מדובר במזון ונוזלים הניתנים באמצעים מלאכותיים. חוק החולה הנוטה למות קובע כי אין להמנע מטיפול נלווה אם מדובר בחולה הנוטה למות שהוא לא כשיר, גם אם הביע את רצונו לכך בצוואה ו/או ע"י מיופה הכוח. יש לציין כי הרופאים במצב זה כן מחוייבים להימנע ממתן טיפול רפואי הקשור למחלה חשוכת המרפא במידה והוא הביע רצון לכך (בצוואה או דרך מיופה כוח), אך הם גם מחוייבים במתן טיפול נלווה אשר לא קשור ישירות למחלה ממנה החולה סובל.
האם הרופאים מחוייבים באי מתן טיפול רפואי גם אם אינם מעוניינים בכך?
המטפלים בחולה הנוטה למות מחוייבים בהימענות לפי חוק, אם החולה אינו רוצה שחייו יוארכו. החוק קובע כי על הרופאים לכבד את רצונו ולהימנע מטיפול רפואי בו. יש לציין כי עם מתן הבקשה להימנעות ממתן טיפול רפואי (ע"י חולה הנוטה למות בכל כשרות לכך), יש גם חובה על המטפלים בחולה לעשות מאמץ סביר כדי לשכנע את החולה לקבל חמצן, מזון, נוזלים ואף טיפולים שגרתיים הנחוצים לטיפול במחלות בו זמניות או במחלות רקע וטיפול מקל.
הימנעות ממתן טיפול רפואי אצל קטין
כאשר מדובר על קטין העומד למות, הימנעות ממתן טיפול רפואי אינו תלוי במטופל עצמו לאור העובדה שמדובר בקטין. במקרה של קטין, הוריו של הקטין או האפוטרופוס שלו מוסמכים לייצג אותו בכל הקשור למצב. יש לציין כי הקטין עצמו זכאי להשתתף בקבלת החלטה על הימנעות ממתן טיפול רפואי, אך זאת רק אם הקטין מודע למצבו, מבקש להשתתף בקבלת ההחלטה, וכי הרופא האחראי קבע שהוא כשיר ובשל שכלית ונפשית להשתתף בהחלטה.