זכות ירושה לילד ביולוגי לעומת זכות הירושה של ילד מאומץ

זכותו של ילד ביולוגי הינה זכות טבעית מעצם היותו של הקטין ילד ביולוגי של הוריו. במילים אחרות, במקרה של אסון בו הוריו
 של הקטין נפטרו ולא הותירו אחריהם צוואה, הילד הביולוגי זכאי לחלקו בעזבון שהותירו אחריהם הוריו הביולוגיים. נשאלת השאלה מה קורה במצב בו ההורים שנפטרו אימצו אחד או יותר מילדיהם? האם אותם ילדים זכאים לחלקם בירושה כאילו היו ילדיהם הביולוגיים של ההורים? מה קורה למשל במצב בו ילד מאומץ נפטר? האם הוריו המאמצים זכאים לאותן זכויות בירושה כאילו היו הוריו הביולוגיים? התשובה לכך קיימת בחוק הירושה.

ירושה מכוח אימוץ בהתאם לחוק הירושה

בשנת 2012, נכנס לתוקף תיקון מספר 13 לחוק הירושה, אשר היווה מהפך עבור ילדים מאומצים בנוגע לזכות הירושה מכוח אימוץ. בטרם נכנס לתוקף התיקון, החוק קבע כי ילד מאומץ יירש את הוריו המאמצים ואלה ירשו אותו, אולם, ילד מאומץ לא היה זכאי לרשת את קרובי משפחתו המאמצת ואילו הם לא היו זכאים לרשת אותו. כתוצאה מכך נוצר מצב בו ילד מאומץ לא יכול היה לרשת את סבו וסבתו המאמצים ואף לא את אחיו המאמצים, ובכך החוק הדגיש את השונות בין ירושה מכוח אימוץ לבין ירושה מכוח קרבה ביולוגית, והפלה בין ילד מאומץ לילד ביולוגי. תיקון מספר 13 לחוק הירושה בא להשוות את מעמדו של ילד מאומץ למעמדו של ילד ביולוגי כך שהראשון יהיה זכאי לחלקו בעזבון גם של קרובי משפחת ההורים המאמצים, כאילו היה ילדם הביולוגי. יש לציין כי ילד מאומץ אכן זכאי לירושה מכוח אימוץ בהתאם לחוק הירושה, ובהתאם לכך הוריו יהיו זכאים לרשת את ילדם המאומץ, אך קרובי ההורה המאמץ לא יהיו זכאים לרשת על פי דין את העזבון של הילד המאומץ.

אילו מסמכים ילד מאומץ צריך להמציא על מנת לממש את זכותו לירושה מכוח אימוץ?

חוק האימוץ אמנם קובע כי ילד מאומץ זכאי לשוויון זכויות כאילו היה ילד ביולוגי בכל הנוגע לירושה מכוח אימוץ, אך יחד עם זאת, להבדיל מילד ביולוגי, יהיה עליו להמציא מסמך המאשר את הליך האימוץ, המוכיח כי הוא אכן ילדם המאומץ של ההורים שנפטרו. על פי הדין הישראלי, המסמך הנדרש להוכיח את הליך האימוץ הינו צו של בית המשפט המאשר רשמית את הליך האימוץ בהתאם לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981. במידה ומדובר באימוץ שנעשה מחוץ לישראל, הילד המאומץ יצטרך להמציא צו אימוץ שניתן בהתאם לדין המדינה בה הוא אומץ, והוא יתקבל בבית המשפט בישראל במצבים בהם הוכח כי הצו ניתן על פי דין. בהתאם לכך, ילד אשר לא ימציא מסמכים המוכיחים כי אומץ על פי דין, לא יהיה זכאי לירושה גם אם הוריו גידלו אותו במשך שנים רבות כאילו היה ילדם לכל דבר ועניין. כך למשל נקבע ע"י בית המשפט כי ילד אשר הוריו הלא ביולוגים רשמו במשרד הפנים כי הינו ילדם, ואשר גודל על ידם לאורך כל שנות ילדותו כאילו היה ילדם, לא יהיה זכאי לירושה מכוח אימוץ אם הוריו שגידלו אותו לא אימצו אותו כדין. הרציונל מאחורי החלטה זו הינו שאם ההורים שנפטרו היו מעוניינים מלכתחילה כי הילד המאומץ יהיה זכאי לחלק מהעזבון, הם היו מאמצים אותו כדין או לחלופין מצווים זאת בצוואה.

במידה והנכם מעוניינים לממש את זכותכם לירושה מכוח אימוץ, מומלץ לפנות לעו"ד מומחה לדיני משפחה!

עו"ד לדיני משפחה יוכל לסייע לכם לוודא שהנכם זכאים לירושה מכוח אימוץ ויוודא כי תקבלו את חלקכם בעזבון בהתאם לזכותכם על פי דין.
משרד עו"ד קלרפלד בעל ניסיון רב בדיני משפחה בכלל ובזכות לירושה מכוח אימוץ על פי דין בפרט.

לקביעת פגישת ייעוץ בנושא ירושה מכוח אימוץ, צרו קשר