הגירת ילדים

לאחר גירושין, לכל אחד מהצדדים יש את הזכות לבנות חיים חדשים לעצמו אשר כוללים לפעמים מעבר למדינה אחרת. נשאלת השאלה
הגירת ילדים מה עושים כאשר יש ילדים בסיפור? האם ההורה המשמורן זכאי לקחת את הילדים עימו למדינה אליה הוא עובר? מה עושים כאשר אין הסכמה של ההורה השני למעבר למדינה אחרת?

הגירה ללא הסכמת ההורה השני

הגירה של הורה עם ילדיו ללא הסכמת ההורה השני יכולה להיחשב חטיפה אשר מהווה עבירה פלילית. על כן, במידה ואין הסכמה בין ההורים לעניין הגירת אחד מהם למדינה אחרת עם הילדים, יש לפנות לבית המשפט על מנת שיכריע בעניין תביעה הגירת ילדים. תביעה מסוג זה, היא אחת התביעות היותר מורכבות וקשות להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה מכיוון שבתביעה זו ההורה המבקש להגר עם ילדו, למעשה מבקש בפועל לנתק את ההורה השני מחיי היומיום של הילד, והמשמעות לכך היא ניתוק פיזי ונפשי של הקטין בדרך כלל לזמן ממושך מאחד מהוריו. תביעה להגירת ילדים משפיעה לא רק על ההורה שנשאר בארץ אלא גם על הקטין אשר ייאלץ לעבור למדינה זרה עם תרבות שונה, שפה שאולי הוא לא מכיר, ניתוק ממשפחתו בישראל ועוד. מדובר בקשיים אשר לא מובנים מאליו שהקטין צריך לעבור ועל כן תפקידו של ביהמ”ש בהכרעה בשאלת הגירת ילדים אינה פשוטה כלל וכלל.

מהם השיקולים לפיהם מכריע ביהמ”ש בעניין הגירת ילדים?

תביעה למדינה אחרת, הינה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה הוא לבחון האם טובתו של הילד בעניין הוא להגר עם ההורה לחו”ל או לחלופין להישאר בישראל. ככלל, לא קיים במדינת ישראל חוק העוסק בנושא הגירת ילדים, אך במשך השנים ביהמ”ש מכריע בתביעות בנושא הגירת ילדים ע”י בחינת מספר קריטריונים:
1) רצונו של הקטין –
ביהמ”ש לענייני משפחה יבחן מהו רצונו של הקטין (במידה ומדובר בקטין המסוגל להביע רצונו לעניין הגירה למדינה זרה), אשר יכול להיות משמעותי לשאלת ההגירה. יש לציין שביהמ”ש בוחן את רצונו של הקטין בהתאם לגילו, לרמת בגרותו וליכולת להביע את רצונותיו וגם מהם הסיבות שהוא מעוניין או לא מעוניין להגר למדינה זרה.
2) שמירת הקשר עם הקטין –
ביהמ”ש לענייני משפחה בוחן את היכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירה על קשר בין הקטין להורה שנשאר בישראל. בין השאר, ביהמ”ש בוחן את נכונותו של ההורה המהגר לסייע בשמירת הקשר האמור.
3) בחינת מסוגלות הקטין להסתגל לסביבה אליה הוא עתיד לעבור –
ביהמ”ש בוחן בעזרת מומחה מטעמו את יכולותיו של הקטין להסתגל לסביבה חדשה, לעיתים עם שפה זרה, היכולת שלו ליצור קשרים חדשים ולהסתגל למקום שונה ממקום מגוריו. לדוגמה: ככל שהקטין מפתח זיקה חזקה יותר למקום מגוריו בישראל ובעל קשיים להסתגל למקום חדש, ביהמ”ש ייטה לסרב להגירה ולתביעת.
ישנם שיקולים נוספים שביהמ”ש שוקל כגון הזכות של ההורה להמשיך בחייו ועוד, כאמור, ההכרעה בשאלת הגירת ילדים מתבצעת בהתאם לכלל הנסיבות.

מה תפקידו של מומחה מטעם בית המשפט בתביעה?

על מנת לבדוק השיקולים שלעיל, השופט בבית המשפט לענייני משפחה בדרך כלל ממנה מומחה מטעם ביהמ”ש אשר תפקידו לבחון את כל השאלות לעיל ולקבוע מה היא טובתו של הקטין. המומחה בתביעה מסוג זה יכול להיות פסיכולוג קליני של הילד, פסיכיאטר ילדים, או כל מומחה אשר ביהמ”ש ו/או הצדדים רואים לנכון שיסייע להכרעה בשאלת טובתו של הקטין לעניין הגירה למדינה זרה עם אחד מהוריו.

במידה והנכם מעוניינים להגר עם ילדכם למדינה זרה, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה להגירת ילדים!

תביעה להגירת ילדים הינה תביעה מורכבת אשר יש לה השלכות משמעותיות לעתידכם ולעתיד ילדיכם! במידה והנך ההורה המשמורן, וברצונך להגר למדינה זרה עם ילדך, עלייך לקחת בחשבון שייתכן שבסופו של ההליך לא רק שביהמ”ש לא יאשר את הגירתך יחד עם ילדך, אלא גם יעביר את המשמורת להורה השני! פעמים רבות, תביעה מסוג הגירת ילדים גוררת בתוכה גם תביעות משמעותיות נוספות כגון: תביעה לשינוי משמורת על הילדים, שינוי בתשלום מזונות, שינוי הסדרי ראייה וכיוצ’. לאור האמור, בטרם הגשת תביעה מומלץ לפנות לעו”ד מומחה בדיני משפחה ובהגירת ילדים, אשר יוכל לייעץ לכם בכל הנוגע לתביעה והגירת ילדים, הסיכויים שלכם, והדרך הטובה ביותר להיערך לתביעה עם כל ההכנות הדרושות לכך.

משרדינו בעל ניסיון רב שנים בטיפול בתיקים העוסקים בתביעה להגירת ילדים וכל הכרוך בכך!

לקביעת פגישת ייעוץ עם עו”ד ממומחה צלצלו:

09-8995871

ליצירת קשר עם עורך דין פלילי לחצו כאן