משמורת ילדים
בעת גירושין, הסוגיה הסבוכה והמורכבת ביותר הינה השאלה אצל מי יישארו הילדים ומי יגדל אותם?
לא אחת, הליך הגירושין מלווה בוויכוחים ומריבות כאשר מבלי להתכוון בפועל מי שנפגע הם הילדים – על אחת כמה וכמה כאשר הוויכוח הוא בענין משמורת ילדים. פעמים רבות נתקלנו במשרדינו בהורים אוהבים ומסורים אשר מעוניינים בטובת ילדיהם הסבורים כי טובתם הנה להיות במשמורת בלעדית שלהם ולא במשמורתו של בן/בת הזוג.
האם אכן מדובר בטובתם של הילדים או ברצונו של ההורה? האם יש משמעות לרצונם של הילדים? מי מכריע בעניין, כאשר אין הסכמה בין בני הזוג? ננסה לענות על שאלות אלו ועוד.
משמורת משותפת או בלעדית?
ישנם שני סוגים של משמורת:
1. משמורת ילדים משותפת –
משמעותה הורות שווה, בה ניתנים להורים זכויות שוות לעניין גידול הילדים והיכולת להיות מעורב בחייהם על כל המשתמע מכך. עד לאחרונה, בדרך כלל משמורת הייתה ניתנת לאחד ההורים כאשר לא אחת, האב נדחק הצידה בקביעת משמורת ילדים כאשר ניתנים לו הסדרי ראייה. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה עולה בה האבות דורשים את זכויותיהם בעניין מתוך מטרה להיות מעורבים בחייהם בכל צעד עד לבגרותם. המשמעות היא שהילדים יהיו במחצית השבוע עם הורה אחד ובמחצית השנייה עם ההורה השני באופן שווה. הנשכרים העיקריים כתוצאה ממשמורת משותפת הינם הילדים עצמם אשר חווים גירושים פחות טראומטיים לאור העובדה שיש להם חדר בכל אחד מהבתים של ההורים באופן שווה בשווה ולאור שיתוף הפעולה המתחייב מכך בין ההורים. החסרונות בהליך זה הינו הארגון הלוגיסטי הרב ושיתוף פעולה מלא הנדרש מההורים והמגבלה למעבר מגורים מרוחק מההורה השני.
2. משמורת ילדים בלעדית –
מצב בו ההורים ממשיכים לתפקד כאפוטרופסים טבעיים של הילדים, אך הילדים עצמם גרים רק אצל אחד מההורים. בדרך כלל, במצב זה ייקבעו הסדרי ראייה להורה השני בהם הוא יוכל לראות את הילדים עם או בלי לינה. היתרונות בהליך זה הוא שלילדים יש יציבות בבית מסוים כאשר אחד מההורים לא מסוגל לתת לו את היציבות בשל נסיבות שונות כגון עבודה תובענית, בעיות בריאותיות וכיוצ'. החסרונות בהליך זה הם שההורה ללא המשמורת הבלעדית, מוגבל בהסדרי ראייה ולעתים אף משפיע פחות בהחלטות הנוגעות לגידול הילדים.
אלו הדרכים השונות לקביעת משמורת ילדים:
1. משמורת בהסכמה –
"דרך המלך" לקבוע משמורת ילדים הינה בהסכמה בין ההורים. ההנחה היא כי ההורים הם אלה היודעים מה הכי טוב עבור ילדיהם ובדרך זו הם ישתפו פעולה עד כמה שניתן וכך הילדים ייפגעו כמה שפחות. לאחר שההורים הגיעו להסכמה בעניין, מומלץ לפנות לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני, אשר יאשר ההסכם וייתן לו תוקף. בדרך זו, הצדדיים יהיו מחוייבים.
2. משמורת בהליך גישור –
הליך גישור נחשב הליך "נעים" וזול יותר מהליך בבית המשפט כאשר היתרון המרכזי בו הוא שההחלטה הסופית לעניין משמורת נקבעת בסופו של דבר ע"י ההורים ולא ע"י גורם קיצוני. בהליך זה ההורים ישוחחו ביניהם על הנושא כאשר תפקידו של המגשר הוא לסייע להם לגשר על הפערים ביניהם ולהגיע להסכמה עליהם יתחייבו הצדדים לענין משמורת ילדים.
3. משמורת בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני –
במצב בו ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה בעניין, אין ברירה אלא לפנות לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני אשר תפקידם להכריע אצל מי הילדים יישארו. ככלל, הסמכות בעניין קביעת משמורת ילדים תיקבע על פי הערכאה המשפטית אליה הוגשה התביעה הראשונה.
מה הקריטריונים לקביעת משמורת בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?
משמורת נבחנת בראש ובראשונה על פי טובת הילדים. בית המשפט או בית הדין הרבני יבחן זאת בהתאם לתסקיר סעד ו/או חוות דעת של מומחה. תסקיר הסעד נערך ע"י פקידת סעד שהיא עובדת סוציאלית הממונית ע"י הערכאה המשפטית, בה היא נותנת המלצותיה לענין משמורת ילדים ובמידת הצורך לענין הסדרי הראייה. בדרך כלל התסקיר יינתן לאחר מספר מפגשים עם ההורים לחוד ועם ילדיהם ולאחר בחינת נסיבות המקרה. במידה ואין הסכמות לעניין תסקיר הסעד, או במצבים מורכבים, בית המשפט יכול לדרוש חוות דעת מומחה ובהתאם לכך ימנה פסיכולוג קליני אשר יערוך בדיקת מסוגלות הורית במטרה לקבוע היכן טובת הילדים להיות.
האם יש משמעות לרצון הילדים בקביעת משמורת ילדים?
התחשבות ברצון הילדים הינה רלוונטית בגילאים בהם הילדים בוגרים יותר ויכולים להביע את רצונם בבהירות. הנטייה להתחשב ברצון הילד מתחילה בדרך כלל מגיל 10 ומעלה, אך מדובר במספר בלבד, ובית המשפט יבחן זאת בהתאם לבגרות של הילד וליכולתו לקבל החלטות בהתאם לנסיבות המקרה. בית המשפט בדרך כלל מתרשם מרצונו של הילד בעזרת תסקיר הסעד או חוות דעת מקצועית ובמידת הצורך, רשאי להזמין את הילד ולהתרשם ממנו באופן ישיר לעניין בגרותו, הנחישות שלו תוך וידוא כי למי מההורים לא הייתה השפעה לעניין החלטתו.
בטרם קבלת החלטה בנוגע למשמורת ילדים מומלץ לפנות לעורך דין בעניין!
הליך הגירושין מלווה בלחצים רבים של בן זוג אחד על בן הזוג השני, כאשר לא אחת אחד מבני הזוג משתמש במשמורת כ"נשק" כנגד בן/בת הזוג במטרה לקבל כספים או זכויות אחרות בהליך הגירושין. לאור האמור, אנו ממליצים לפנות אל עורך דין לדיני משפחה ובעל ניסיון מקצועי בתחום אשר יוכל לסייע לכם לקבל את מבוקשתכם.
משרד עורכי דין קלרפלד בעל ניסיון רב בהליכי גירושין בכלל ובמשמורת ילדים בפרט תוך דגש על דיסרקטיות, מקצועיות ויחסי אישי!
לקביעת פגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה צלצלו כבר היום: