הסדרי ראייה – חובה להסדיר!
בהליך גירושין בדרך כלל אחד ההורים הוא ההורה המשמורן ואילו להורה השני ניתנים הסדרי ראייה כך שהקשר של הקטין עם ההורה הלא משמורן לא ייפגע. מטרתן של הסדרי הראייה לאפשר להורה הלא משמורן להוות חלק משמעותי בחייו של הקטין ולאפשר לו להיות מעורב בכל ההחלטות הקשורות לגידולו ולחינוכו.
הסדרי ראייה ניתן לקבוע במספר דרכים:
1. בהסכמה בין הצדדים:
זוהי דרך המלך בה הצדדים מגיעים להסכמה משותפת כי אחד מהם יהיה ההורה המשמורן ואילו לשני יינתנו הסדרי ראייה בהתאם לצרכי הקטין ורצונותיו ובהתאם ללוח הזמנים של הצדדים. יצויין כי בדרך זו ההורים הם אלה שמחליטים מהי טובתו של הקטין, ובדרך כלל הקטין נפגע כמה שפחות כי הדבר מונע חיכוכים בין ההורים.
2. בהליך גישור:
במידה והצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה בעניין, ניתן לפנות לגורם אובייקטיבי כמו מגשר אשר יכול לסייע להורים להגיע להסכמה ביניהם לעניין הסדרי ראייה. היתרון בהליך זה שהצדדים הם אלה שקובעים מה טוב עבור ילדם, ובדרך כלל ההליך מסתיים בהתאם לרצון ההורים ומחייב הסכמתם.
3. דרך בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני:
במידה וההורים לא מצליחים להגיע להסכמה ביניהם ולא צלחו גם הליך גישור או לא היו מעוניינים בכך, עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני על מנת להסדיר את נושא. היתרון בהליך זה הוא שבסופו של דבר בית המשפט קובע רק לאחר שבחן מהו טובתו של הקטין. החיסרון בכך שההליך יכול להימשך זמן רב וכרוך בהוצאות רבות הכוללות בין השאר תשלומי אגרות לבית משפט, שכר טרחת עו"ד וכיוצ'.
על פי מה קובע בית המשפט?
בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני קובעים את זמני השהות לאחר שבחנו את טובתו של הקטין. הקריטריונים אותם לוקח בית המשפט בחשבון בין השאר הם: גילו של הקטין, לוח הזמנים של ההורים, המרחק בין מקום המגורים של ההורים, רצון ההורים, רצון הקטין ועוד.
מה מקובל?
המקובלים הינם מפגשים דו שבועיים באמצע השבוע לאחר סיום הלימודים ועד לשעות הערב למשך מספר שעות, ובנוסף, כל סוף שבוע שני מיום שישי לאחר הלימודים ועד למוצאי שבת.
בחופשות וחגים, מקובל לקבוע כי הזמן יחולק בין ההורים באופן שנתי לסירוגין. לדוגמה: בשנה אחת הקטין יהיה אצל ההורה הלא משמורן בראש השנה, מחצית מפסח, יום העצמאות ומחצית מחופשת הקיץ, ובשנה לאחר מכן הקטין יבלה את החגים והחופשות האמורות עם ההורה המשמורן.
מה עושים במידה ואחד מהצדדים מפר את הסדרי הראייה?
הפרה הינה פעולה של אחד מההורים המנוגדת למוסכם ביניהם. לדוגמה: החזרת הקטין באיחור ע"י ההורה הלא משמורן או לחלופין החלפת הימים בהם ההורה הלא משמורן יראה את הקטין ע"י ההורה המשמורן, וזאת בניגוד להסכמתו.
במידה ואחד מההורים הפר את המוסכם יש באפשרות ההורה השני להגיש תביעה לבית המשפט אשר יכול להטיל על הצד המפר סנקציות החל ממתן קנסות להורה המפר, וכלה בשינוי הסדרי הראייה ואף בשינוי המשמורת על הקטין.
בית המשפט מכריע בעניין על פי חומרת ההפרה ובהתאם לנסיבות המקרה. לדוגמה: איחור חד פעמי של מי מההורים לא יהווה עילה לשינוי המשמורת, אך מניעה מהקטין מלראות את ההורה הלא משמורן ע"י ההורה המשמורן, יכולה להוביל לשינוי בהסדרי הראייה ואף בשינוי לעניין המשמורת.
בטרם קביעת הסדרי ראייה או לחלופין במידה ויש הפרה של מי מההורים, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה לדיני משפחה
במידת הצורך עו"ד מומחה לדיני משפחה יוכל לסייע לכם בקביעת הסדרי הראייה אשר יהיו מקובלים על שניכם וישרתו את טובתו של הקטין. עורך הדין יוכל לסייע לכם לגשר על המחלוקות בעניין ואף למנוע מכם בזבוז זמן וכספים רבים בהליכה לבית המשפט.
בנוסף, עורך דין מומחה יוכל לסייע לכם במצב בו הצד השני מפר את הסדרי הראייה וימליץ לכם באיזו דרך כדאי לפעול.
משרד עורכי דין קלרפלד בעל ניסיון רב בדיני משפחה בכלל ובהסדרי ראייה בפרט!
לקביעת פגישת ייעוץ ללא התחייבות צלצלו:
09-8995871
או