שאלות נפוצות בדיני משפחה

הסכם ממון

ש: כיצד משנים הסכם ממון שאושר בבית המשפט?

ת: במידה והנכם מעוניינים לשנות תנאים מסוימים בהסכם ממון שאושר כבר בעבר ע”י בית המשפט לענייני משפחה או לחלופין בית הדין הרבני, עליכם לפנות לבית המשפט בכתב בבקשה מסודרת המפרטת מהם התנאים שהנכם מעוניינים לשנות. לאחר קבלת הבקשה, תפקידו של בית המשפט היא לבחון כי שינוי התנאים המתבקשים הינם בהסכמת הצדדים החתומים על ההסכם וכי מדובר בתנאים שלא מקפחים את מי מהצדדים. לאחר בחינת התנאים ואישורם ע”י בית המשפט, התנאים אותם ביקשתם לשנות אלו התנאים שיהיו תקפים במקרה של פרידה.

ש: מה התוקף המשפטי של הסכם ממון שלא אושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?

ת: ככלל, החוק מחייב לאשר הסכם ממון בבית המשפט או לחלופין בבית הדין הרבני על מנת שיהיה לו תוקף משפטי. יחד עם זאת, במקרים חריגים בית המשפט רשאי לסטות מן הכלל וליתן תוקף מחייב להסכם ממון בדיעבד למרות שלא אושר בבית המשפט מלכתחילה. דוגמה למקרים חריגים הינה במצב בו הצדדים נהגו בתום לב ועל פי הסכם הממון לאורך תקופה ממושכת כאילו ההסכם בפועל אושר ע”י בית המשפט וקיבל תוקף משפטי ע”י מתן פסק דין.
למידע נוסף בנוגע לאישור הסכם ממון בבית המשפט.

הסכם לחיים משותפים

ש: הסכם חיים משותפים – לאיזה אוכלוסיות הוא מיועד?

ת: הסכם לחיים משותפים מיועד לזוגות המעוניינים להגדיר את היחסים הזוגיים ביניהם בהיבטים המשפטים והכלכליים במצב של פרידה ואין באפשרותם לערוך הסכם ממון. דוגמאות לזוגות שלא יכולים לערוך הסכם ממון הם בני זוג מאותו מין ובני זוג ידועים בציבור אשר לא מעוניינים או לא יכולים להתחתן (למשל: כהן וגרושה). הסכם לחיים משותפים מסייע לזוגות לא נשואים בהגדרת הזוגיות ובמחלוקות הרכושיות מכיוון שהדברים מוסכמים ומוסדרים מראש.
לפירוט בנוגע למטרתו של הסכם לחיים משותפים ומה הוא כולל

ש: האם יש חובה לאשר הסכם לחיים משותפים בבית המשפט?

ת: ככלל, הסכם לחיים משותפים תקף משפטית מיד לאחר חתימת הצדדים עליו ואין צורך באישור ההסכם בבית המשפט על מנת לתת לו תוקף משפטי (להבדיל מהסכם ממון). יחד עם זאת, ניתן לאשר הסכם לחיים משותפים בבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון. הליך האישור בבית המשפט או נוטריון מחזק את מעמדו המשפטי של ההסכם מכיוון שבעת פרידה יהיה קשה למי מבני הזוג לטעון כי לא הבין את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו ועל כן אין לכבדו. תפקידו של בית המשפט הוא לבדוק כי הצדדים הבינו את ההסכם וחתמו עליו בדעה צלולה ובידיעה כי במידה של פרידה הוא יהיה תקף.

התרת נישואין

ש: מה ההבדל בין התרת נישואין לגירושים?

ת: התרת נישואין הוא מעין הליך גירושים לזוגות “מעורבים” שאין באפשרותם להתגרש במדינת ישראל. זוגות “מעורבים” הינם זוגות נשואים כאשר אחד מבני הזוג הוא יהודי ואילו השני חסר דת או לחלופין בעל דת שונה. זוגות אלה המעוניינים לסיים היחסים ביניהם לא יכולים לעשות זאת בהליך גירושים ועל כן המחוקק מצא פתרון לכך בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין אשר קובע פרוצדורה מקבילה להליך הגירושין הנקראת “התרת נישואין”.
לפירוט בעניין הפרוצדורה להליך התרת נישואין

גירושין

ש: מה עושים במצב בו אחד הצדדים מסרב לתת גט למרות שניתן פסק דין בעניין?

ת: פעמים רבות הליך הגירושין מלווה בעימותים חזיתיים של הצדדים אחד עם השני כאשר כל צד מנסה ללחוץ על הצד השני באמצעים לא מוסריים החל משימוש בילדים וכלה בסירוב למתן גט. על פי ההלכה היהודית, הגט צריך להינתן מתוך רצון חופשי של בני הזוג ועל כן, לא אחת, בן זוג המעוניין להתגרש נמצא על שוקת שבורה. הפתרון לכך נמצא בחוק בתי דין רבניים המאפשר הטלת סנקציות על בן הזוג המסרב לתת גט. דוגמאות למתן סנקציות הינן: צו עיכוב יציאה מן הארץ, שלילה או אי חידוש דרכון, שלילת האפשרות לפעול בחשבון בנק, מאסר ועוד. השימוש בסנקציות מאפשר לצד המעוניין להתגרש להפעיל לחצים על בן או בת הזוג בשאיפה שיסכימו למתן הגט המיוחל.

ש: מהו הליך איזון משאבים?

ת:הליך איזון משאבים הינו הסדר שנקבע בחוק יחסי ממון המפריד בין נכסי בני הזוג בזמן הנישואין ועד לפקיעתם. הסדר זה קובע כי הרכוש שנצבר לצדדים במהלך נישואיהם הינו רכוש משותף ועל כן יש לאזנו בין הצדדים בחלקים שווים למעט נכסים שהתקבלו במתנה ו/או נכסים שהיו שייכים למי מבני הזוג לפני הנישואין ו/או גמלה הניתנת לאחד מבני הזוג ע”י המוסד לביטוח לאומי. ככלל, הסדר איזון המשאבים תקף רק במצב בו ניתן גט, אך בית המשפט רשאי במצבים מסוימים להורות על ביצוע הסדר איזון משאבים גם בטרם פקיעת הנישואין כגון במצב בו קיים קרע מהותי בין בני הזוג במשך חודשים רבים ועוד.

הסכם גירושין

ש: האם ניתן לשנות או לבטל הסכם גירושין?

ת: ככלל, יש באפשרותך לנסות לבטל או לשנות הסכם גירושין, אך מדובר בהליך מאוד לא פשוט בו תצטרך להוכיח כי היה פגם בהליך השיפוטי אשר אישר את הסכם הגירושין ונתן לו תוקף משפטי או ישנן שינוי נסיבות מהותי מאז החתימה על ההסכם אשר לא מאפשר לך לעמוד בו. על מנת לבטל את ההסכם או לשנותו עלייך לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההסכם כאשר הנטל להוכיח את האמור לעיל מוטל על כתפייך.
לפירוט בעניין הסכם גירושין

משמורת ילדים והסדרי ראייה

ש: מהי חזקת גיל הרך?

ת: מדובר בחזקה הקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת האם אלא אם כן מתקיימות נסיבות מיוחדות לפיהן בית המשפט ישקול להורות אחרת תוך כדי הבחינה של טובת הילד. חשוב לציין כי חזקת הגיל הרך בשנים האחרונות נחלשת, ולא אחת בתי המשפט בוחנים את טובת הילד וקובעים כי טובתו של הילד (למרות שהוא מתחת לגיל 6) היא לא בהכרח להישאר עם האם. פעמים רבות אנו עדים לשינוי בדמות האב, כאשר אבות רבים הרבה יותר מעורבים בגידול הילד ולעיתים אף מעורבים יותר מהאם עצמה. בהתאם לכך, הקימו במדינת ישראל ועדה בשם שניט אשר בחנה את חזקת הגיל הרך והמליצה לבטל את החזקה אך היא עדיין לא יושמה אם בכלל. שינוי הגישה לחזקת הגיל הרך ניתן גם לראות במדינות שונות בעולם כגון ארה”ב אשר ביטלו את החזקה והחליפו אותה בבחינת עקרון ההורה הדומיננטי.
למידע נוסף בנוגע למשמורת ילדים

ש: מהם הסדרי ראייה נרחבים?

ת: הסדרי הראייה המקובלים כיום בישראל הינם שהילד ישהה אצל ההורה הלא משמורן פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים ועד הערב ובכל סוף שבוע שני, כאשר החלוקה בחגים ובחופשות הקיץ בדרך כלל מתבצעת באופן שווה בין ההורים. בניגוד למקובל, ההורה הלא משמורן יכול לבקש מבית המשפט הסדרי ראייה נרחבים יותר בהם הילד ישהה אצלו לפרקי זמן ארוכים יותר מהמקובל כגון שהילד ישהה אצל ההורה הלא משמורן בכל סוף שבוע. בקשה זו יכולה להתבצע מטעם שני הצדדים, או לחלופין במידה ואין הסכמה לכך, ההורה הלא משמורן יכול לבקש זאת מבית המשפט.
למידע נוסף אודות הסדרי ראייה

מזונות ילדים

ש: האם אפשר לתבוע מזונות ילדים למרות שאני עדיין לא גרושה?

ת: במדינת ישראל ישנה חובה לאב לזון את ילדיו ללא תלות בהליך הגירושים. המשמעות היא שגם אם הנכם פרודים והאב אינו מכלכל את ילדיכם המצויים במשמורתך, יש באפשרותך לתבוע מזונות בשם ילדכם לבית המשפט לענייני משפחה.

מזונות מהסבא והסבתא

ש: הבן שלנו לא משלם מזונות ואנו חוששים שיבואו אלינו בדרישה לתשלום מזונות – האם הדבר אפשרי?

ת: בשנים האחרונות אנו עדים לפסיקה של בית המשפט אשר מחייבת את הסבא והסבתא במזונות בגין אי תשלום מזונות על ידי בנם. יחד עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בפסיקה חריגה יחסית וכי ניתן לחייב אתכם רק בנסיבות מסוימות ורק לאחר שהצד השני פנה תחילה למוסדות המתאימים (כגון ביטוח לאומי והוצאה לפועל) לאכיפת קבלת תשלום המזונות על ידי בנכם.
לפירוט אודות הנסיבות בהם ניתן לחייב תשלום מזונות על ידי סבא וסבתא.

תביעת אבהות

ש: יש לי ילד מחוץ לנישואים והאם מסרבת לאפשר לי לראות את ילדי, מה אני יכול לעשות?

ת: כדי לתבוע זכויות ביקור מהאם של ילדך עלייך להוכיח תחילה כי הנך האב. בהנחה כי האם לא כתבה בתעודת הלידה כי הנך האב, יש באפשרותך לגשת בתביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש כי יקבע כי יש לבצע בדיקת רקמות. תפקידו של בית המשפט הוא לבחון את הנסיבות ובהתאם לכך לתת צו לבדיקת רקמות על מנת להוכיח שהנך האב. לאחר שהוכחת כי הנך האב, יש באפשרותך לפנות בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה למתן הסדרי ראייה. חשוב לציין שעם הקביעה כי הנך האב מצטרפות גם חובות כגון תשלום מזונות ילד אשר האם זכאית לקבלם.

הגירת וחטיפת ילדים

ש: האם העובדה שנקבעה לי משמורת מלאה בהליך גירושין מאפשרת לי להגר עם ילדי המשותפים לארה”ב?

ת: התשובה לכך בדרך כלל היא שלילית ובמידה שהפעולה תיעשה ללא אישור של בית משפט הדבר יכול להיחשב כחטיפה. זכויות המשמורת שקיבלת לא נותנות לך את הזכות לעקור עם הילדים למדינה אחרת ולהרחיק אותם מההורה השני. במידה והינך מעוניין להגר למדינה אחרת עם ילדיך, עלייך להגיש בקשה מתאימה להגירה לבית המשפט לענייני משפהח אשר תפקידו לבחון האם ההגירה תהיה לטובתם של הילדים.

ש: מה אפשר לעשות עם הגרוש שלי חטף את בננו למדינה זרה ולא עומד לחזור לישראל?

ת: מדינת ישראל חתומה על אמנת האג יחד עם עוד מדינות מערב רבות אשר מגדירה מהי חטיפה ומסדירה את הטיפול בחטיפת ילדים. המדינות החתומות על האמנה קלטו אותה למשפט שלהן ועל כן הוראות האמנה מהוות חלק מהחוק של אותה המדינה החתומה עליה. במצב בו חטפו את ילדך מחוץ לישראל יש באפשרותך לפעול בשתי דרכים: א) לפנות לרשות המרכזית בישראל ולהגיש בשיתוף פעולה עימם בקשה לרשות המרכזית המקבילה במדינה בה נמצא הילד החטוף לצורך הגשתה לבית המשפט. ב) יש באפשרותך לפנות לעורך דין פרטי במדינה אליה נחטף הילד ולתבוע מבית משפט מקומי להחזיר את הילד לישראל. תפקידו של בית המשפט הוא לבחון היכן מרכז חייו של הילד והאם אכן בוצעה חטיפה.

שינוי גיל

ש: מדוע עליי לפנות לבית המשפט על מנת לבקש לשנות את הגיל שלי?

ת: אם הנך סבור שגילך הרשום בתעודת הזהות אינו גילך האמיתי הנך מחויב לפנות לבית המשפט לענייני משפחה הקרוב למקום מגורייך. הסיבה העיקרית שהחוק מחייב אותך לפנות לבית המשפט הינה העובדה שלשינוי הגיל שלך יש השלכות רבות כגון: המועד לקבלת הפנסיה, דחיית פרישה, שינוי במועד ובגובה תשלום קצבאות וכיוצ’. לאור האמור, על מנת לשנות את גילך עלייך לשכנע את בית המשפט שהגיל הנוכחי אינו הגיל האמיתי שלך ובנוסף להוכיח מהו המועד הנכון להולדתך.

 

למידע ולשאלות נוספות צרו קשר