שינוי גיל לאדם שנפטר

כאשר אדם מעוניין לשנות את גילו בשל טעות שקיימת בתעודת הזהות, החוק
במדינת ישראל קובע כי יש להגיש בקשת שינוי גיל לבית המשפט לענייני משפחה. הסיבה לכך היא ששינוי גילו של אדם משפיע לא רק על האדם עצמו אלא גם על סביבתו כגון: יציאה שינוי גיל לאדם שנפטרמאוחרת/מוקדמת יותר לפנסיה, קבלת קצבאות מהמדינה (כגון קצבת זקנה) וכיוצ’. בית המשפט לענייני משפחה הוא הגוף אשר יש לו את הסמכות לקבוע האם יש לשנות את גילו של האדם שמבקש לעשות זאת, בהתאם לראיות שהמבקש מביא לבית המשפט ובהתאם לעדויות של המבקש ושל קרוביו. כל זה טוב ויפה במידה והמבקש לשנות את גילו עדיין בחיים. נשאלת השאלה, מה עושים כאשר בן אדם כבר אינו בין החיים וחייבים לשנות את גילו במסמכים מסויימים מסיבה זו או אחרת? האם בית המשפט לענייני משפחה מאפשר לאדם אחר להגיש בקשה לצורך שינוי גיל לאדם שנפטר? לדוגמה: בני משפחתו של אדם שנפטר ביקשו להוציא דרכון אירופאי מכיוון שאותו אדם שנפטר נולד במדינה המאפשרת לקרוביו של אדם שנפטר להוציא דרכון של אותה מדינה. באותו מקרה, תאריך לידתו של הנפטר בתעודת הפטירה לא היה תואם את תאריך הלידה שהיה ברשויות של אותה מדינה ועל כן, לא אפשרו לילדיו להוציא דרכון אירופאי. במקרה זה, בני המשפחה נאלצו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לשנות גיל לאדם שנפטר, על מנת שבית המשפט יצהיר כי תאריך לידתו האמיתי של הנפטר הוא תאריך הלידה הכתוב ברשויות של המדינה בה הוא נולד.

 

רוצים להתייעץ בנושא? אל תחכו – צלצלו אלינו:

09-8995871

מה הבעייתיות בהגשת בקשה לשינוי גיל לאדם שנפטר?

כמתואר לעיל, בית המשפט לענייני משפחה יכול לאשר בקשה לשינוי או תיקון גיל בהתאם לראיות ולעדויות של האדם אשר מבקש לשנות את גילו ושל קרוביו. כאשר אדם נפטר, והנכם מעוניינים לשנות את גיל לאדם שנפטר, יש קושי גדול יותר להוכיח מהו גילו של אותו אדם מכיוון שהוא כבר לא בין החיים ולא יכול להעיד על כך. בדרך כלל, מירב הבקשות מסוג זה אשר מאושרות בבית המשפט, הינן על סמך עדויות של האדם המבקש לשנות את גילו ושל קרוביו. כאשר מגישים בקשה לא ניתן לגבות עדות והשופט לא יכול להתרשם מעדותו של אותו אדם מכיוון שהוא כבר אינו בחיים. למרות הקושי הזה, ישנם מצבים בהם בית המשפט כן מאפשר להגיש בקשה לשינוי גיל לבן אדם שנפטר בהתאם לנסיבות המקרה.

מה קובע החוק במדינת ישראל?

החוק המאפשר לאדם להגיש בקשה לשינוי גיל הינו חוק קביעת הגיל, אשר מסדיר את כל הקשור להגשת בקשה לשינוי גיל בבית המשפט לענייני משפחה. החוק לא מגדיר במפורש האם צריך להיות בחיים או שאדם אחר יכול להגיש בקשה לשינוי גיל לאדם שנפטר. פסקי הדין אשר עסקו בנושא סותרים בחלקם, ואין אחידות בכל הקשור לשאלה זו. פסק הדין המוביל הינו פ”ד צ’לאבי בו נקבע כי הבקשה לקביעת גילו של אדם יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחר ואף ניתן להגיש בקשה לשינוי גיל לאדם שנפטר. למרות פסק דין זה, ישנם פסקי דין הסותרים אותו ועל כן מדובר בשאלה מורכבת אשר אין לה תשובה חד משמעית בפסיקה, כאשר בחלק מהמקרים אפשרו להגיש בקשה לשינוי גיל לאדם שנפטר ובחלק לא, הכל בהתאם לנסיבות המקרה.

לאיזה בית משפט יש לפנות בבקשה לשינוי גיל לאדם שנפטר

הגשת בקשה לשינוי גילו של אדם שעודנו בחיים, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. כאשר מדובר בבקשה לצורך שינוי גיל לאדם שנפטר, העניין מסתבך, ולא אחת נקבע כי לבית המשפט לענייני משפחה אין את הסמכות לדון בבקשה זו מכיוון לשנות גיל לאדם שנפטרשהסמכות שייכת לבית משפט אחר בהתאם לנסיבות המקרה. כך למשל, אלמנה אשר הייתה זכאית לקצבה שקיבל בעלה, סורבה ע”י ביטוח לאומי בטענה שתאריך הלידה הכתוב בתעודת הפטירה של בעלה ז”ל, לא מאפשר לה לקבל את הקצבה מכיוון שגיל לידתו לא תואם את הקריטריונים המאפשרים את קבלת הקצבה. האלמנה אשר ביקשה להוכיח כי בעלה ז”ל נולד בתאריך אחר הרשום מתעודת הפטירה, ביקשה להוכיח זאת בהגשת בקשה מסוג שינוי גיל לאדם שנפטר בבית המשפט לענייני משפחה. במקרה זה נקבע כי התביעה העיקרית היא מול ביטוח לאומי לקבלת הקצבה, ואילו השאלה בדבר הבקשה לשנות את הגיל לאדם שנפטר, הינה שאלה שבגררה, כלומר שאלה משנית. על כן, במקרה זה נקבע כי בית המשפט בעל הסמכות לדון בשאלה לשינוי גיל, הינו בית המשפט אשר אליו הגישו את התביעה מול ביטוח לאומי ולא בית המשפט לענייני משפחה. כך גם במקרה אחר, נקבע כי גם לבית הדין הדתי יש סמכות לפסוק בתביעה מסוג זה, כאשר התביעה המרכזית הייתה שייכת לבית הדין הדתי. חשוב לציין כי יש מקרים בהם כן ניתן סמכות לבית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה. במקרה מסוים בית המשפט אפשר ליורשיה של אישה להגיש בקשה לשנות גיל לאדם שנפטר, במקרה זה אימא שלהם, על מנת שיוכלו לקבל ירושה של בתים שהיו רשומים עליה בפולין. באותו מקרה, לאחר פטירתה של האם, המבקשים פנו לשלטונות פולין להעביר רישום זכויות של נכס של אימם שיעבור על שמם, וכאשר נתבקשו להוציא תעודת הפטירה שלה, גילו שלטונות פולין, כי תאריך הלידה של אימם כפי שרשום בפולין, שונה מתעודת הפטירה. כתוצאה מכך שלטונות פולין סרבו להעביר את הזכויות בנכס על שמם של ילדיה. במקרה זה, נקבע דוקא שבית המשפט לענייני משפחה הוא הסמכות להגשת בקשה לצורך שינוי גיל לאדם שנפטר, והוא שבסמכותו להכריע בעניין.

כפי שניתן לראות במאמר זה, בקשות לשנות גיל לאדם שנפטר, הינן בקשות מורכבות ובעייתיות. הפסיקה אינה אחידה בכל הקשור לאפשרות להגיש בקשה לשינוי גיל, מי רשאי להגיש את הבקשה ולאיזה בית משפט עליכם לפנות בעניין. משרד עורכי דין קלרפלד, בעל ניסיון רב בנושא, ויוכל לסייע לכם בדרך המקצועית והיעילה ביותר להשגת מטרתכם.

 

לקביעת פגישת ייעוץ עם עו”ד מומחה בנושא צלצלו:

09-8995871